ארבע מלכודות בתהליך החדשנות.

קורס חדשנות, השתתפות באקסלרטור, הכנה להאקתון, הם כולם תהליכי למידה מבוססת פרוייקט שמטרתם לסייע ליזם /לומד להוביל רעיון לכדי מיזם על ידי הקניית ידע וביצוע משימות בתהליך מתמשך.
כארכיטקטית למידה בתחום החדשנות, אני יכולה להעיד שלא נעים בכלל להגיע ל”דמו דיי” עם כמות דלה של מיזמים מקרב אלו שהחלו את התהליך, או עם מיזמים מאולצים.

כמובן שתהליכי חדשנות שונים אחד מהשני אבל כמי שהובילה לא מעט, יש 4 מלכודות עקרוניות שכדאי להכיר ולתת להן מענה בבנית תכנית החדשנות.

עומס מתודולוגיות 

תחום “החדשנות” הוא תחום שפרץ לתודעה ב- 15 שנה האחרונות, והוא נוצר מעקרונות ושיטות הלקוחים מעולמות תוכן מבוססים כמו ניהול אסטרטגיה שיווק, עיצוב מוצר,הבעיה היא שמתודולוגיות אלה רחבות ועמוקות לפעמים הן חופפות אחת את השניה ולפעמים טרחניות מידי – לכן חשוב לחלק את תהליך החדשנות לשלבים נפרדים, ולדייק בכל שלב את העקרונות והמשימות למינימום החיוני, לביצוע השלב הנוכחי כהכנה לשלב הבא.

סטיה מרצף השלבים

תהליך החדשנות הוא לינארי (קווי) וגם איטרטיבי (חזרתי), לדוגמא אם בשלב זיהוי האתגר נבצע חקר חוץ, גם בשלבים הבאים כאשר יש לנו רעיון מתגבש נחזור ונבצע שוב חקר חוץ, פעם על הרעיון המתגבש, החזרה הזו עלולה להסית אותנו מהתהליך -לכן יש לכלול בכל שלב באופן מפורט גם את נקודות החזרה על השלבים קודמים, באופו שישיב אותנו למסלול הראשי.

חוסר קוהרנטיות של המשימות בתוך התהליך

מרבית התהליכים מורכבים משיטות מתחומים שונים המועברים על ידי מרצים שונים כל אחד מומחה לשלב אחד או יותר, הבעיה טמונה בכך שהמשימות שיש לבצע משלב לשלב אינן קוהרנטיות כלומר משימה אחת אינה מהווה בסיס למשימה הבאה – הפתרון הוא לדייק את המשימות משלב לשלב, גם אם מעורבים מספר מרצים, כך שתוצר של שלב א’ יהווה את הבסיס לעבודה בשלב ב’ וכן הלאה.

העדר משוב רציף

לעיתים רבות מידי יזמים מקבלים משוב על הפיץ’, נאום המעלית בו מוצג המיזם, אבל כדי לגבש מיזם בעל פוטנציאל הצלחה יש צורך בהכוונה החל משלב החקר דרך שלב הרעיונאות הסינון הדיגום והחדירה לשוק – הפתרון הוא לתכנון את תהליך הלמידה במבנה של הקניית ידע> ביצוע משימות > משוב > יישום משוב … וחוזר חלילה משלב לשלב.