איך להקים אתר למידה לקהילה?
מהו אתר למידה וקהילה? מה היתרונות שלו? ומה העקרונות הפדגוגיים העומדים בבסיסו? איך ניתן להקים אתר כזה? ואילו מאפיינים הוא כולל?
לאחרונה קיבלתי מספר פניות להקמת אתר למידה וקהילה, ההתעניינות הגוברת מגיעה מתוך רצון לשלב את היתרונות הגלומים בלמידה דיגיטלית, כמו נגישות בכל זמן ומקום יעילות ומיקוד, מבלי לוותר על יתרונות הלמידה החברתית החסרים במידה מסוימת בלמידה הדיגיטלית האישית.
אז אתר למידה חברתית, הוא למעשה שילוב של אתר קורסים יחד עם סביבת חברתית דומה מאוד לפייסבוק במאפיינים שלה כמו פיד מתעדכן, פרופיל חברים, קבוצות, חשבון משתמש, אפשרות לאינטראקציות כמו שיתוף, תגובה, לייק וכו’, כאשר הקהילה מורכבת מקבוצות למידה של הקורסים המנוהלים באתר. קהילות מקצועיות לשיתוף ידע קיימות בפייסבוק בתחומים שונים, לדוגמא “קהילת חתול פיננסי” המונה מעל 60,000 עוקבים, “קהילת טכנולוגיות למידה בהישג יד” המונה כ9000 עוקבים (בתחום מקצועי חדש יחסית). הערך של קהילות אלה הוא ברור, למידת עמיתים, חיבור לאתגרים מהשטח, מאגר ידע מצטבר, אפשרות להתייעצות עם חבר הקבוצה ועוד.
אתר קהילה לומדת שונה מקבוצת למידה בפייסבוק בכך שהוא ניתן לניהול סביב למידה בקורסים, בצורה נקיה יותר, קרי בקבוצות סגורות, על ידי מתן משימות ובדיונים התומכים בלמידה ומקדמים אותה, מה שיפה הוא שאנו נמצאים בעידן ה- NO CODE (המופלא) המאפשר הקמת אתרים מורכבים באמצעות פלטפורמות קוד פתוח כמו וורדפרס בשילוב עם תוספים יעודיים לניהול מערכת למידה וקהילה.
קיימים מספר תוספים לניהול אתר למידה וקהילה כמו Armember Peepso Bibipress ואחרים. אחד התוספים הבולטים לניהול קהילת לומדים הוא BuddyBoss תוסף עשיר במאפיינים, אמין מאוד עם למעלה מ50,000 הטמעות, קל לשימוש ו חדשני כמו לדוגמא האפשרות להפוך לאפליקציית מובייל.
איך נראה אתר הלמידה בקהילה? כל אתר ניתן לאפיון ועיצוב ייחודי לפי מאפיינים עסקיים ופדגוגיים. דוגמא אחת היא אתר שאופיין לניהול קהילת נשים שחורות חובבות שטח. https://outdoorsyblackwomen.com, האתר אופיין כרשת חברתית באמצעות BuddyBoss באופן הכולל קבוצות, פורומים, אירועים, מועדון קריאה, חנות מסחר אלקטרוני, בלוג ועוד.
מצד המשתמש אתר למידה וקהילה, כולל את מאפיינים רבים כמו “פיד”, פרופיל אישי, קבוצות, קורסים, קשרים, דיונים, הודעות, תמונות כפי שניתן לראות בתמונות שלקוחות מהדמיה של באדיבוס.
בפן הפדגוגי, אתר למידה וקהילה מאפשר למידה שיתופית. למידה שיתופית מרוכזת סביב נושא מסוים, פרויקט או משימה משותפת, כאשר כל אחד מהשותפים אחראי לתרום להשגתה. הטקסונומיה של למידה שיתופית מתארת את סוג האינטראקציה באמצעות הקשר בין שלושה מרכיבים: רמות שיתוף הפעולה, פעילויות הלמידה ובניית האמון בין השותפים.
סלמונס (2008) מתארת רצף הכולל חמש רמות בסדר עולה של מידת השיתוף והאמון הנדרשת:
דיאלוג —רמת שיתוף בסיסית, הכוללת החלפת רעיונות והבהרת דרכי הפעולה ביחס למטרה המשותפת.
משוב עמיתים – כולל ביקורת, משוב, הערכה ושיפוט הדדיים לגבי רלוונטיות המידע ואיכות העבודה של העמיתים.
שיתופיות מקבילה – המתרחשת כאשר כל משתתף אחראי לבצע חלק אחר ממרכיבי מהמשימה. מיזוג המרכיבים לכדי תוצר סופי מערב דיאלוג ומשוב עמיתים.
שיתופיות רציפה- המתקיימת כאשר ההתקדמות במשימה נבנית נדבך על נדבך, וכל משתתף יכול לבצע את חלקו רק לאחר שמשתתף אחר סיים את החלק שקדם לו.
הרמה האחרונה, שיתופיות סינרגטית- היא רמת השיתוף הגבוהה ביותר: כל המשתתפים עובדים ביחד בכל שלבי העבודה, ממזגים רעיונות ומתכננים את התקדמות העבודה השלמת המשימה ביחד והתרומה של כל משתתף לתוצר הסופי מלאה.
יתרונות הלמידה השיתופית בסביבה המתוקשבת רבים, שכן זוהי למידה הפורצת את מגבלת הזמן והמקום ומאפשרת פעילויות מגוונות (הפניה למקורות ידע, יצירת תכנים והעלאתם), מעודדת מעורבות ושיתוף פעולה בין לומדים, למידה אקטיבית, יישום מעשי של הידע ולמידה אוטונומית.
סביבות מתוקשבות שיתופיות תורמות גם לעבודת המנחה שכן באמצעותן ניתן להגיע לנתונים ולמידע על אופני העבודה של הלומדים ועל התרומה שלהם לתהליך ולתוצר הקבוצתי.
כדי ליישם למידה שיתופית באופן מיטבי, גם בזו המתנהלת ‘פנים אל פנים’ וגם בזו המתנהלת מרחוק, יש לקיים חמישה מרכיבים בסיסיים ,Johnson & Johnson) 2009)
תלות הדדית חיובית – השגת המטרות המשותפות של הלמידה באמצעות שיתוף פעולה ועל ידי חלוקת תפקידים וחלוקת עבודה
אחריות אישית וקבוצתית המתבטאת בתחושת האחריות של כל משתתף להשגת המטרות המשותפות, כמו גם לרווחת השותפים. באקלים שכזה כישלון קבוצתי נתפס כגרוע יותר מכישלון אישי, ודבר זה מגביר את המוטיבציה של המשתתפים להשלים את חלקם במשימה ולהקל על עבודת חבריהם לקבוצה;
אינטראקציות מקדמות כוללות פיתוח נורמות של התנהגויות נאותות להחלפת משאבים, לעזרה הדדית, למשוב הדדי, וכן התייחסות לביקורת וחקירת ההצעות ונקודות המבט השונות;
שימוש בכישורים חברתיים – שימוש בתקשורת ברורה וחד־משמעית, קבלת השונה, מתן תמיכה ושימוש יעיל באסטרטגיות לפתרון קונפליקטים;
ביסוס תהליכים קבוצתיים – הכרת פעילויות והתנהגויות המאפשרות לשותפים לזהות את הפעולות המקדמות את המטרה המשותפת ולהחליט כיצד כדאי לפעול בהמשך.
לסיכום, ניתן להקים אתר למידה וקהילה, עשיר במאפיינים על גבי אתר וורדפרס עם תוסף ייעודי כדוגמת באדיבוס או אחרים. אך חשוב להכיר את צרכי הלמידה ואת העקרונות המרכזיים של הלמידה השיתופית המקוונת על מנת לקדם למידה חברתית אפקטיבית.
לקריאת המאמר “למידה שיתופית בסביבה המתוקשבת”
להתרשמות מדוגמאות לאתרי למידה וקהילה באתר באדיבוס
